רוב נוגדי הדיכאון שנמצאים בשימוש באוכלוסייה הכללית נרשמים על ידי רופאי משפחה. למה דווקא על ידי רופא משפחה ולא על ידי פסיכיאטר? יש לכך כמה סיבות; רופא המשפחה פוגש את המטופל בתדירות רבה יותר מאשר כל רופא אחר, הוא נגיש וזמין יותר לאוכלוסייה הכללית ומאיים הרבה פחות מאשר כל רופא מקצועי, בוודאי פחות מאשר פסיכיאטר. הסטיגמה שיש לתחום בריאות הנפש, המבוכה מפניה לפסיכיאטר והחשש שהדבר יתגלה לאנשים אחרים, מונעים מאנשים רבים לפנות לפסיכיאטר ומובילים אותם לבקש את הטיפול הנפשי דווקא מרופא המשפחה.
אומנם חלק מאותם אנשים הסובלים ממשבר נפשי פשוט, הפרעת הסתגלות דיכאון קל או הפרעת חרדה קלה - יסתדרו ללא בעיה, חלק אחר יסבול מתופעות לוואי, תגובה חלקית או חוסר תגובה כלל לטיפול ויאלצו לפנות לפסיכיאטר.
ישנם גם אנשים שיחליטו שלא להתייעץ עם רופא כלל ויתחילו לקחת טיפול תרופתי בעקבות המלצה מקרוב משפחה או חבר קרוב שמקבל תרופה דומה או סתם כי שמעו משהו בחדשות או קראו על כך באינטרנט. תתפלאו לשמוע שחלק מהתרופות הפסיכיאטריות נמכרות "בשוק השחור", דבר המאפשר לאנשים לקחת את האמרה ש"כל אדם הוא רופא לעצמו" צעד אחד רחוק מידי.
התאמת טיפול תרופתי הוא תהליך מורכב שצריך להיתפר למידותיו של המטופל וחייב להיעשות רק לאחר בדיקה פסיכיאטרית מקצועית ומדוקדקת, לאחר שהתגבשה אבחנה ונלקחו בחשבון פרמטרים רבים כדוגמת התסמינים שהמטופל מציג, הרגישויות שלו לתרופות וחומרים אחרים, האינטראקציות הפוטנציאליות של התרופה עם תרופות אחרות אותן הוא לוקח או מצבים גופניים אחרים מהם הוא סובל. חשוב לקחת בחשבון את התרופות שהוא ניסה בעבר והסיבה שהופסקו ואפילו את התרופות שנמצאות בשימוש למצבים נפשיים של בני המשפחה. כל זאת על מנת למנוע נזקים וסבל מיותר מחד ולבחור את התרופה המתאימה ביותר שתהיה גם היעילה ביותר.
בעוד שהרבה אנשים מסתדרים עם ציפרלקס או פרוזק (התרופות הנפוצות שניתנות על ידי רופאי משפחה), הן לא מתאימות לכולם ואף עשויות להזיק בחלק מהמקרים.
לטיפול "עצמי" שכזה יש השלכות והוא עשוי להיות כרוך בסיבוכים רבים. כך לדוגמא, לעיתים, לאחר התחלת טיפול תרופתי עשויות להופיע תופעות שונות, שעשויות בחלקן להיות חלק מהמהלך הטבעי של המחלה עצמה או תופעות לוואי של התרופה. חשוב שיהיה מקור רפואי זמין ונגיש שיוכל לתת מענה לשאלות בנוגע לתופעות אלה.
באופן דומה, גם הפסקת טיפול תרופתי עשויה להביא לתופעות לוואי במידה והיא נעשית בצורה חדה ולא מדורגת וכך להוביל לסבל רב עבור מטפלים. לא רק לאופן הפסקת התרופה יש חשיבות על מנת למנוע נזקים עתידיים, אלא גם לתזמון. הפסקה מוקדמת של הטיפול התרופתי עשויה להוביל להישנות של המצב הנפשי ולסבל נוסף. יתרה מכך, לעיתים לאחר שמפסיקים את התרופה היא עשויה לאבד מיעילותה והיא עשויה שלא להשפיע כאשר יהיה צורך לחדש אותה בעתיד.
חושב גם לזכור כי מצבים נפשיים רבים עשויים להיות משניים לבעיות גופניות שניתן לאתר לאחר בירור גופני שכולל בדיקה גופנית בדיקות דם ובדיקות עזר אחרות. התחלת טיפול תרופתי כדי לטפל בתסמינים מבלי לשלול מצבים אחרים שיכולים לגרום להם, תוביל לטיפול מיותר ותסכן את המטופל בסיבוכים שנובעים ממצב רפואי אחר שאינו מטופל. כלומר, חשוב לטפל בבעיה עצמה ולא בתסמינים שלה.
פסיכיאטר מקצועי ומנוס יעשה זאת לפני מתן המלצה על טיפול תרופתי, דבר שעשוי להתפספס כאשר מטופלים מחליטים לקחת תרופות על דעת עצמם או על דעת רופא שאינו פסיכיאטר.
אם יש לכם מחשבות או תהיות בנוגע להתחלת טיפול תרופתי לבעיה נפשית ממנה אתם סובלים, אני מציע לכם לא להסס ולפנות ליעוץ פסיכיאטרי בהקדם האפשרי.
ניתן ליצור קשר בטלפון 050-4332382.