ד"ר פורמן זהר // zoharfurman00@gmail.com // 0504332382 // פרופ' שור 19, תל אביב //

הפרעת דיכאון

מה ההבדל בין "דיכי" לבין "דיכאון"?

מצב רוח הוא רגש הצובע את עולמינו באותם הרגעים בהם אנו חווים אותו וקובע את ה"State of mind"  שלנו. הוא עשוי להימשך דקות בודדות, שעות ספורות, מספר ימים או כמה שבועות. הרגשות שאנו חווים משתנים באופן טבעי במהלך היום בהתאם למה שקורה לנו. גם מצב הרוח, נגרם בתגובה לאירוע משמעותי התרחש בחיינו או בעקבות מחשבה שעברה בראשינו ולעיתים הוא צץ ככה סתם, משום מקום, ללא סיבה שניתן להצביע עליה. כל אחד חווה בחייו תקופה קצרה יותר או פחות במהלכה הרגיש "מדוכדך", "מבואס" או ב"דיכי" בעקבות שינויים בחייו, כדוגמת כישלונות, אכזבות, פרידות, פיטורין ועוד, אולם לרוב לאחר תקופה מסוימת, עם ההתרחקות מגורם הדחק, גם מצב הרוח משתנה ומשתפר. בהפרעות מצב רוח, לעומת זאת, השינויים יכולים להיות חדים, בלתי צפויים, בלתי תלויים במציאות החיצונית או הפנימית ועשויים להישאר קבועים למשך זמן רב. מצבים אלה דורשים בירור מעמיק יותר של בעל מקצוע ולעיתים אף טיפול.

מה זה דיכאון?

דיכאון מג'ורי, הוא הפרעה המתאפיינת במצב רוח ירוד, כמעט כל יום, רוב היום, במשך תקופה הנמשכת למעלה משבועיים. מצב הרוח הירוד, יכול

להיות מלווה בחוסר יכולת ליהנות מדברים (אנהידוניה), הפרעות שינה (קושי להירדם, יקיצות מרובות במהלך הלילה או יקיצות מוקדמות), שינויים בתיאבון ובמשקל (ירידה או עליה בתיאבון ובמשקל), עייפות וחוסר אנרגיה, תחושת אי שקט או איטיות וכבדות, בעיות בריכוז ובחשיבה, קושי לקבל החלטות, דימוי עצמי ירוד, חוסר ערך ותחושות אשמה, תחושות ייאוש וחוסר תקווה, ולעיתים אף עיסוק במחשבה על מוות, רצון למות עד לכדי ביצוע ניסיונות לפגיעה עצמית והתאבדות מתוך מצוקה פנימית משמעותית. נוסף לתאור זה, על מנת שאדם יענה על ההגדרה של דיכאון מג'ורי, חייבת להיות ירידה בתפקוד התעסוקתי, בינאישי, אקדמי או ביכולת לדאוג לצרכים אישיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרט לדיכאון המג'ורי, קיימת גם צורה קלה, אבל ממושכת יותר של ירידה במצב הרוח, הנקראת "דיסתימיה", שמתאפיינת במצב רוח ירוד במשך תקופה ארוכה, למעלה משנתיים, המופיעה בדרך כלל מגיל צעיר (לפני 25).  נוסף למצב הרוח הירוד עשויות להופיע גם תחושות של חוסר ערך, אשמה, עצבנות, נסיגה חברתית, עיבוד עניין, היעדר פעילות או יצרנות, אולם בניגוד לדיכאון המג'ורי, הדיסתימיה אינה מתאפיינת בירידה תפקודית.

אחד המאפיינים הבולטים ביותר בחשיבתו של האדם המדוכא הוא ראיה שלילית בנוגע לעצמו, לסביבה ולעולם או לעתיד ("אני לא שווה, איש אינו יכול לעזור לי, העולם הוא אינו מקום ראוי לחיות בו ואין סיכוי שמשהו ישתנה בעתיד"). למעשה, אדם הנמצא בדיכאון רואה את העולם דרך "משקפיים שחורים", והכל סביבו מצטייר כקודר או חסר משמעות. 

 

כמה מספרים

 

דיכאון היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות ביותר. שכיחות ההפרעות המתאפיינות במצב רוח ירוד, לא רק דיכאון מג'ורי, נעה בין 20%-25%. מספר המקרים החדשים בשנה עומד על 1.6%. מדובר בהפרעה ששכיחה פי שתיים יותר בנשים מאשר בגברים ושכיחותה גבוהה יותר באזורים כפריים מאשר באזורים עירוניים. מיעוט יחסים בינאישיים קרובים מהווה גורם סיכון לדיכאון, כמו גם גרושים ופרידות. 

 

מתי זה בא?

הגיל הממוצע להופעת הדיכאון המג'ורי הוא 40 (לרוב לפניכן), והוא מופיע בממוצע כ5-6 פעמים במהלך 20 שנים. האפיזודה הדיכאונית הראשונה, מופיעה לרוב בעקבות גורם דחק שניתן לזיהוי, אבל הדיכאונות הבאים עשויים להופיע גם ללא טריגר. בכמחצית מהמקרים, ניתן לזהות הפרעות מצב רוח שקדמו לאפיזודה הנוכחית.

מאיפה זה בא לי?

הבסיס הביולוגי של דיכאון נחקר רבות וזוהו החומרים המשפעים על העצבים במח ואחראים להופעתו. החומר (נוירוטרנסמיטור) הקשור ביותר לדיכאון, הוא הסרוטונין המפורסם, שאחראי על העברת מסרים בין תאי עצב במח, ורמתו יורדת בדיכאון. בהתאם לכך, רוב התרופות נוגדות הדיכאון,  פועלות על מנת לעלות את ריכוזו במח. חומרים עצביים נוספים, כדוגמת נירואפנפרין או דופמין, נמצאו קשורים גם הם לדיכאון. הפרעות ברמות הורמונים, כדוגמת קורטיזול והורמוני בלוטת התריס, נמצאו עשויות להשפיע גם הן על דיכאון.

 

מה ללידה ולדיכאון?

 

מצב רוח ירוד בימים הראשונים לאחר הלידה, נפוץ ושכיח יחסית ומופיע לאחר כ30-70% מהלידות. הוא עשוי להיות מלווה בתנודות חדות בין מצב רוח טוב לירוד, דכדוך, עצבות, תחושת בלבול ולעיתים מלווה גם בבכי. מדובר בתגובה המיוחסת לשינוי ההורמונאלי בעת הלידה ולרוב היא חולפת תוך שבוע לאחר הלידה. דיכאון אחרי לידה לעומת זאת, מופיע תוך 4 שבועות עד שלושה חודשים אחרי הלידה, ב5-10% מהלידות, ומתאפיין במצב רוח דיכאוני, חוסר יכולת הנאה, חרדה, קושי בשינה וירידה במשקל. לעיתים מופיעות גם תחושות עמוקות של אשמה ואף מחשבות אובדניות ומחשבות תוקפניות כלפי התינוק. הטיפול במצבים אלה, הכרחי.

לטפל או לא לטפל?

 

עבור מטופלים רבים, הפניה לעזרה עשויה להיות קשה ולעיתים דורשת אומץ רב. הדיכאון, צובע את עולמו של המטופל בצבעים אפורים ומרוקן את כוחות הנפש שלו, דבר המקשה עליו לזעוק לעזרה ולגייס מספיק כוחות על מנת לחפש סיוע נפשי. פניה לעזרה מחייבת זיהוי המצב כבעיה ומלווה לעיתים בעיסוק בשאלות הקשורות לסטיגמה ותלות בטיפול, בין אם פסיכולוגי או תרופתי. למרות זאת, קיימת חשיבות מכרעת בפניה מוקדמת לטיפול. ראשית, טיפול בשלב מוקדם עשוי לקצר את משך הסבל הנוראי שחווה המטופל. שנית, ככל שחולף הזמן, ההפרעה עשויה להפוך לקשה יותר ועמידה יותר לטיפול.

איך לטפל?

ראשית, למרות שקשה למטופל לראות זאת, ברשותו נמצא הכח להיות המטפל של עצמו! פעילות גופנית, הימצאות בחברה או יציאה מהבית, המצאות בשמש או בטבע ותעסוקה מכל סוג שהוא (עבודות בית, סידורים ועוד) הוכחו מחקרית כמשפרים מצב רוח ודיכאון. המאבק שלא להישאר במיטה ולסגת לחוסר פעילות מוחלט עשוי להיות קשה בהתחלה אולם עם הזמן ובעידוד בני משפחה, חברים ומטפלים, הדבר יכול להפוך לשגרה ולהוביל לשינוי. מעבר לכך, הטיפול בדיכאון נחלק לטיפול שיחתי, טיפול תרופתי וטיפול באמצעים אחר.

טיפול פסיכותרפי

במצבים של דיכאון קל עד בינוני, עם או בלי ירידה קלה בתפקוד, ניתן להיעזר בטיפול פסיכותרפי, קצר או ארוך מועד, שלרוב מספיק על מנת לפתור את הבעיה. במקרים קשים יותר, ניתן לשלב את הטיפול השיחתי יחד עם הטיפול התרופתי ופעמים רבות יש לכך חשיבות רבה. קיימות שיטות שונות לטיפול פסיכותרפי בדיכאון, בניהן טיפול דינאמי או טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT).

טיפול תרופתי

 

דיכאון בעוצמה בינונית עד קשה, המערב פגיעה משמעותית יותר בתפקוד ולעיתים אף מחשבות אובדניות, מחייב טיפול תרופתי ופניה לפסיכיאטר. התרופות המשמשות לטיפול בדיכאון, כאמור, מעלות את ריכוזי הסרוטונין במח. הן נחלקות למספר קבוצות לפי מנגנון הפעולה שלהן והחומרים במוח עליהם הם משפיעים, ולרוב הן מביאות לשיפור תוך 2-4 שבועות מתחילת הטיפול. השיפור הוא הדרגתי ומקובל לומר שהסביבה היא זו שחשה בשינוי, לפני המטופל. תחילה משתפרים התסמינים הגופניים, כדוגמת התיאבון והשינה ורק לאחר מכן חל שיפור במצב הרוח וההרגשה הכללית. לעיתים, התרופה הראשונה שנוטלים, אינה מביאה לשיפור המניח את הדעת ולכן יש צורך להחליפה בתרופה אחרת או לשלבה עם תרופה נוספת.

 

שיטות אחרות

לאחר כישלון של מספר טיפולים תרופתיים במינון מקסימאלי ולמשך זמן מספיק, נדרש לעיתים סוג טיפול אחר, כדוגמת טיפול בנזעי חשמל (ECT) שהוא הטיפול היעיל ביותר לדיכאון. במהלך טיפול זה מושרה פרכוס בצורה מלאכותית ומבוקרת. הטיפול נעשה תחת הרדמה כללית ובנוכחות מרדים, פסיכיאטר ואחות. במהלך הטיפול, בנוסף לחומר ההרדמה, ניתן חומר המרפה את השרירים ומונע פרכוס משמעותי הנראה לעין (הפרכוס הרצוי הוא המוחי), יחד עם תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים לצורך הרגעה. מקובל לבצע בין 2-3 טיפולים בשבוע עד למספר מצטבר של כ12 טיפולים, כאשר השיפור בתסמינים ובהרגשה מופיע לאחר מספר טיפולים בודדים. שיטת טיפול נוספת היא dTMS, שהיא למעשה גירוי מגנטי של המח אשר הוכח במחקרים כטיפול המשפר מצב רוח. יחד עם זאת מדובר בטיפול נפוץ פחות מאשר הטיפול בנזעי חשמל.

 

סיכום

דיכאון היא הפרעה המתאפיינת במצב רוח ירוד או חוסר יכולת ליהנות (אנהידוניה), שינויים בשינה ובתיאבון, דימוי עצמי נמוך, פגיעה ביכולת חשיבה וריכוז, עייפות וחוסר אנרגיה, אשמה, ייאוש, חוסר תקווה ואף מחשבות אובדניות. ההפרעה מלווה במצוקה משמעותית וירידה בתפקוד חברתי ותעסוקתי. היא מהווה את אחת מהפרעות הנפשיות השכיחות ומופיעה לרוב בגיל הבגרות (40). קיימים מגוון רחב של טיפולים לדיכאון הנחלקים לטיפולים תרופתיים, טיפולים בשיחה וטכניקות מתקדמות. פניה מוקדמת לעזרה וטיפול עשויה לצמצם את נזקי המחלה ולמזער את המחיר הרב שגובה הסבל הנפשי והירידה בתפקודית ומכאן חשיבותה.